להתחיל מתקציב שעות, לא מתחושה
"אני אסתדר" היא תוכנית נפוצה, והיא נשברת בדרך כלל בשבוע השישי של הסמסטר. תחושה לא סופרת נסיעות, ארוחות ושינה, ולכן הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לשים את כל השבוע על דף. בשבוע יש 168 שעות, וצריך לחלק אותן לקטגוריות:
- שינה. אפשר להתפתות לקצץ בה ראשונה, אבל זה בדרך כלל חוזר אליכם בריכוז ובזיכרון. תקציב סביר מתחיל משינה קבועה.
- שיעורים. במוסדות רבים נקודת זכות שקולה לשעה אקדמית שבועית אחת, אבל כדאי לוודא בתקנון ובמערכת השעות שלכם.
- למידה עצמית. תרגילים, קריאה, חזרה. כמה שעות כל קורס דורש תלוי בקורס ובכם, ולכן אחרי שבועיים של מעקב אמיתי כדאי להחליף את ההערכה במספר שמדדתם.
- עבודה, כולל נסיעות. שעת נסיעה היא שעה שלא תחזור, גם אם היא לא מופיעה בתלוש.
- כל השאר. אוכל, משפחה, חברים, מנוחה. זה לא "בזבוז", זה מה שמאפשר לשאר לעבוד.
הרעיון הוא לא להגיע לתקציב מושלם אלא לראות, בשחור על גבי לבן, אם התוכנית שלכם בכלל נכנסת ב-168 השעות. מדריך זמן כללי יותר יש באסטרטגיות ניהול זמן לסטודנטים עסוקים.
דוגמה מחושבת: שבוע של סטודנט עובד
נניח סמסטר של 16 נק״ז, בהנחה שכל נק״ז שווה שעת הוראה שבועית אחת. כהערכה להמחשה, נניח גם שהסטודנט צריך שעה וחצי של למידה עצמית על כל שעת הוראה. את ההערכה הזו כל אחד מכוון לפי עצמו, והיא כאן רק לצורך החישוב.
| קטגוריה | חישוב | שעות בשבוע |
|---|---|---|
| שינה | 7 × 8 | 56 |
| שיעורים | 16 × 1 | 16 |
| למידה עצמית | 16 × 1.5 | 24 |
| עבודה | הנחה: 20 שעות | 20 |
| נסיעות (לימודים ועבודה) | הנחה: 5 שעות | 5 |
| סה״כ תפוס | 56 + 16 + 24 + 20 + 5 | 121 |
| נשאר לכל השאר | 168 − 121 | 47 |
47 שעות פנויות בשבוע נשמע הרבה, אבל הן כוללות ארוחות, כביסה, סידורים, חברים ומנוחה. עכשיו נעלה את העבודה ל-30 שעות ונשאיר את השאר כפי שהוא: 56 + 16 + 24 + 30 + 5 = 131 שעות תפוסות, ונשארות 168 − 131 = 37 שעות. עשר שעות עבודה נוספות הורידו 10 שעות מהשבוע שנשאר, ובפועל הן יילקחו מהמקום הראשון שנוח לקצץ בו: שינה או למידה עצמית.
ומה הלמידה העצמית שווה בממוצע? נניח ארבעה קורסים של 4 נק״ז כל אחד. אם כולם 80, הממוצע הסמסטריאלי הוא 80. אם בגלל חוסר זמן אחד מהם יורד ל-70, החישוב הוא (3 × 80 × 4 + 70 × 4) ÷ 16 = (960 + 280) ÷ 16 = 1240 ÷ 16 = 77.5. קורס אחד שנפגע מוריד את הממוצע הסמסטריאלי ב-2.5 נקודות. כדאי להשוות את זה למחיר של סמסטר עם פחות קורסים, כי לפעמים הוא נמוך יותר. את מנגנון החישוב מסביר המדריך לממוצע משוקלל.
להגן על תקופת המבחנים
תקופת המבחנים היא התקופה שבה עבודה קשה במיוחד להסתדר, ובה גם ציון אחד יכול לשנות הכי הרבה. כמה רעיונות שעובדים לרוב:
- לקבל את לוח המבחנים מוקדם ולסמן אותו בלוח המשמרות. ברגע שהמועדים מתפרסמים, מעבירים אותם לאותו יומן שבו נמצאות המשמרות, כדי שהתנגשויות ייראו שבועות מראש.
- לבנות כרית מראש. אם אפשר, אוספים שעות או הכנסה בחודשים הרגועים כדי שיהיה קל יותר להפחית בתקופה הצפופה. לא תמיד זה אפשרי, ואין בזה כשל.
- לתרגם את הפחתת העבודה לשעות. בדוגמה למעלה, הפחתה מ-20 ל-10 שעות עבודה בשבוע מחזירה 10 שעות, ושעות אלה יכולות ללכת ישירות ללמידה. אפשר להשתמש בדרכים לשפר את הממוצע כדי להחליט איך לנצל אותן.
- לחשב כמה צריך בכל מבחן. כשיודעים מה הציון המינימלי הנדרש בסוף קורס, קל יותר להחליט איפה להשקיע שעות. המאמר על הציון הנדרש במבחן מראה איך.
- לדעת את מועדי הבחינה האפשריים. אם יש לכם מועד נוסף, כדאי לבדוק בתקנון איזה ציון נספר ומתי נרשמים, לפני שמחליטים לוותר על מבחן.
איך מדברים עם המעסיק
שיחה טובה עם המעסיק קורית לפני הלחץ, לא בתוכו. כמה עקרונות:
לדבר מוקדם ובמספרים. במקום "יש לי מבחנים, אני לא אוכל", אפשר לומר: "המבחנים שלי בין תאריך לתאריך. אני מבקש/ת לעבוד 10 שעות בשבוע במקום 20 בתקופה הזו, ולהשלים שעות בחופשה." הצעה מוגדרת קלה יותר לקבל מבקשה פתוחה.
להציע חלופה. שעות נוספות לפני התקופה, משמרות בסופי שבוע שאין בהם מבחנים, או החלפות עם עמיתים. מעסיק שרואה שחשבתם גם על הצרכים שלו נוטה לשתף פעולה.
לבדוק מה כתוב בהסכם. בישראל יש הוראות חוק והסכמים שונים שנוגעים לימי חופשה, לימי בחינה ולשעות עבודה, והן משתנות לפי סוג ההעסקה והמקום. אנחנו לא עורכי דין ולא נטען מה חל עליכם. כדאי לשאול את משאבי האנוש או לבדוק מול גורם מוסמך.
לכתוב את מה שהוסכם. הודעה קצרה בסיום השיחה, "מסכמים שבין התאריכים האלה אני עובד/ת 10 שעות בשבוע", חוסכת אי הבנות.
מתי לעצור ולשנות תוכנית
סימנים שהתוכנית לא מחזיקה: אתם מוותרים על שינה שבוע אחרי שבוע, מפספסים שיעורים או הגשות בגלל משמרות, או מגיעים למבחנים בלי שהספקתם לחזור. אלה לא סימני חולשה אלא נתונים, וכדאי להגיב אליהם בזמן.
אפשרויות לשקול: להפחית שעות עבודה, להעביר קורס לסמסטר אחר, או לקחת פחות נק״ז בסמסטר. האפשרות האחרונה מאריכה את התואר, אבל לפעמים היא עולה פחות מציונים נמוכים בכמה קורסים. גם כאן המגבלות נקבעות בתקנון (מינימום ומקסימום נק״ז, השפעה על מלגות או מעמד), ולכן בודקים לפני. מידע על הבחירה בעומס יש בתכנון מספר הנקודות בסמסטר.
עבודה אפשר גם לראות ככלי ולא רק כנטל: היא מלמדת ניהול זמן, ולעיתים קשורה לתחום הלימודים. אבל זה נכון רק כשהיא לא באה על חשבון הבסיס, שינה והבנה של החומר.