שלוש שאלות לפני שבוחרים
רשימת קורסי הבחירה לרוב ארוכה, ושמות הקורסים לא מספרים הרבה. כדאי לשאול שלוש שאלות, בסדר הזה.
1. האם הקורס עונה על דרישה? במוסדות רבים יש מכסה של נקודות זכות בחירה, ולפעמים הגדרה של מאיזה תחום או מאיזו פקולטה אפשר לבחור. קורס שלא נספר בדרישות התוכנית שלכם הוא סיכון: למדתם, השקעתם, ואולי הוא לא מקדם אתכם לתואר. בדקו בתקנון ובדרישות התוכנית, ואם יש ספק, שאלו במזכירות.
2. האם אכפת לכם מהנושא? אין בזה סנטימנטליות. נושא שמעניין אתכם קל יותר להתחיל ללמוד, קל יותר לחזור אליו, וקל יותר להישאר איתו בשבוע עמוס. לרוב זה מחזיר את עצמו בציון.
3. מה העומס האמיתי? לא מה שאמרו בקבוצת הווטסאפ, אלא מה שכתוב בסילבוס: כמה עבודות, כמה בוחנים, האם יש נוכחות חובה, ומה משקל המבחן. על זה בפרק שלוש.
כמה קורס בחירה מזיז את הממוצע: דוגמה מחושבת
הממוצע האקדמי הוא ממוצע משוקלל לפי נקודות זכות (ראו המדריך לחישוב ממוצע משוקלל). לכן קורס בחירה גדול משנה את הממוצע יותר מקורס קטן, בלי קשר לשאלה אם הוא "בחירה" או "חובה".
נניח שצברתם עד כה 60 נק״ז בממוצע 82, כלומר 82 × 60 = 4,920 נקודות משוקללות. הסמסטר הבא יש שלושה קורסי חובה:
| קורס | ציון צפוי | נק״ז | ציון × נק״ז |
|---|---|---|---|
| חובה א׳ | 80 | 4 | 320 |
| חובה ב׳ | 75 | 4 | 300 |
| חובה ג׳ | 85 | 3 | 255 |
| סה״כ | 11 | 875 |
בלי קורס בחירה, הממוצע המצטבר הוא (4,920 + 875) ÷ (60 + 11) = 5,795 ÷ 71 = 81.62. עכשיו משווים שתי אפשרויות לקורס בחירה, כל אחת בשני תרחישים: ציון 95 וציון 65.
| קורס הבחירה | ציון | חישוב | ממוצע מצטבר |
|---|---|---|---|
| 2 נק״ז | 95 | (5,795 + 190) ÷ 73 = 5,985 ÷ 73 | 81.99 |
| 2 נק״ז | 65 | (5,795 + 130) ÷ 73 = 5,925 ÷ 73 | 81.16 |
| 4 נק״ז | 95 | (5,795 + 380) ÷ 75 = 6,175 ÷ 75 | 82.33 |
| 4 נק״ז | 65 | (5,795 + 260) ÷ 75 = 6,055 ÷ 75 | 80.73 |
הטווח בין התרחיש הטוב לרע הוא 81.99 − 81.16 = 0.83 נקודות בקורס של 2 נק״ז, ו-82.33 − 80.73 = 1.60 נקודות בקורס של 4 נק״ז. כלומר קורס בחירה גדול הוא הימור גדול יותר, לכאן ולכאן. אם אתם בטוחים שתשקיעו, קורס של 4 נק״ז יכול לעלות את הממוצע. אם הסמסטר עמוס ואתם לא בטוחים, קורס קטן מגביל את הנזק האפשרי.
שימו לב שהדוגמה מראה רק את ההשפעה החשבונית על הממוצע המצטבר. ההחלטה כוללת עוד דברים: האם הקורס חשוב לכם, והאם הוא לוקח זמן מקורסי החובה. ובכל מקרה, אם הקורס מוגדר אצלכם כעובר/נכשל, ייתכן שהוא בכלל לא נכנס לממוצע. זה תלוי בתקנון.
עומס: מה הסילבוס אומר ומה השם לא אומר
קורס בחירה עם שם קליל יכול לכלול עבודה מסכמת גדולה, ולהפך. בסילבוס כדאי לחפש:
- הרכב הציון: כמה אחוזים ממבחן וכמה מעבודות ובוחנים. קורס עם הרבה הגשות קטנות פורס את העומס לאורך הסמסטר, וקורס עם מבחן אחד מרכז אותו בסופו. אף אחד מהם לא טוב יותר מטבעו, זה עניין של איך אתם לומדים.
- נוכחות: האם היא חובה, ובאילו שעות הקורס מתקיים. קורס בשעות שמתנגשות עם עבודה או עם נסיעות עולה יותר ממה שנראה.
- דרישות קדם: קורס שמניח ידע שאין לכם יהפוך בפועל לכבד.
- מועדי הגשה: האם הם נופלים על אותם שבועות של עבודות בקורסי החובה. התנגשות כזאת מרגישה לרוב כמו עומס כפול.
אפשר גם לשאול סטודנטים שלמדו את הקורס, אבל כדאי להתייחס לתשובות כנקודת מבט אחת ולא כעובדה. מה שהיה קל לאדם עם רקע אחר, לא בהכרח יהיה קל לכם. עוד על חלוקת הזמן בשבוע עמוס, באסטרטגיות ניהול זמן לסטודנטים עמוסים.
איך מאזנים סמסטר
כלל אצבע שימושי: לא לצבור בסמסטר אחד את כל הקורסים הכבדים. אם יש לכם קורס חובה קשה במיוחד, אפשר לשלב אותו עם קורס בחירה שעומסו מתון, ולהפך. סמסטר שבו כל הקורסים דורשים עבודה גדולה מגדיל את הסיכוי לפספס בכולם יחד.
כדאי גם לחשוב על כמות הנקודות הכוללת בסמסטר. קורס בחירה שמוסיף 4 נק״ז לסמסטר של 15 הופך אותו ל-19, ומי שעובד לצד הלימודים ירגיש את זה. אם אתם מתלבטים בנושא, ראו את התכנון של מספר הנק״ז בסמסטר.
ולבסוף, לא חייבים לסגור את כל קורסי הבחירה בשנה האחרונה. פיזור שלהם לאורך התואר משאיר גמישות, ובמקרה של סמסטר עמוס אפשר לדחות קורס בחירה ולא קורס חובה, בכפוף למה שהתוכנית מאפשרת. את התמונה הכללית של הנק״ז לאורך התואר אפשר לבנות בתכנון התואר.