למה אין המרה אחת נכונה
סטודנטים שלומדים סמסטר בחו״ל, מתחילים תואר במדינה אחת וממשיכים באחרת, או עולים לישראל עם לימודים קודמים, נתקלים באותה שאלה: איך הציון שלי "נראה" במערכת אחרת. התשובה הכנה היא שאין נוסחת המרה אוניברסלית, ויש כמה סיבות לכך.
- הסולמות שונים. בישראל הסולם הוא בדרך כלל 0 עד 100. במדינות אחרות יש אותיות, אחוזים, סולם של 4 נקודות, או סולמות שבהם מספר נמוך הוא דווקא ציון טוב. בשיטה הגרמנית, למשל, 1 הוא הציון הטוב ביותר.
- גם אותו מספר לא אומר אותו דבר. מוסדות שונים מחלקים ציונים באופן שונה. ציון שנחשב גבוה במקום אחד יכול להיות נפוץ מאוד במקום אחר.
- ציון עובר משתנה. גם הסף שמתחתיו הקורס לא נחשב עובר אינו זהה בין מדינות ובין מוסדות.
- היקף הקורס שונה. נקודות זכות ישראליות (נק״ז) אינן זהות לנקודות ECTS או ליחידות אחרות, ולכן גם ההמרה של ההיקף היא שאלה נפרדת מהמרת הציון.
במאמר על המרה ל-GPA יש טבלה להמחשה, אבל גם היא אינה "רשמית". המסקנה המעשית: טבלה שמצאתם באינטרנט היא הערכה לצורך תכנון, לא תחליף להחלטה של המוסד.
איך מוסדות בדרך כלל מטפלים בזה
הכללים משתנים בין מוסדות ובין תוכניות, ולכן אין כאן הבטחה למה שיקרה אצלכם. אבל אפשר לתאר כמה דרכים נפוצות שמוסדות נוקטים בהן, ולברר איזו מהן חלה עליכם:
- הכרה בנקודות בלבד. הקורס מוכר ונספר במניין הנקודות לתואר, אבל בלי ציון, ולכן הוא לא משפיע על הממוצע.
- המרה לציון. המוסד ממיר את הציון לפי טבלה או נוהל משלו, והציון המומר נכנס לממוצע כמו כל קורס אחר.
- הכרה בעובר/נכשל. נרשם רק שהקורס הושלם בהצלחה.
- החלטה לפי קורס. לעיתים כל קורס נבחן לגופו, לפי הסילבוס וההיקף, ולא הכול מוכר.
בקורסים שנלמדו במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים לרוב יש הסכם מראש בין המוסדות, ולכן כדאי לשאול לפני היציאה מה יוכר וכיצד. מי שמגיש ציונים אחרי שהלימודים הסתיימו עלול לגלות שהקורס מוכר פחות ממה שציפה. בדקו בתקנון המוסד שלכם ופנו למזכירות או ליחידה הבינלאומית.
דוגמה מחושבת: סמסטר בחו״ל והממוצע
נניח שבתואר בישראל יש לכם שלושה קורסים עם ציון, ובנוסף קורס אחד של 6 נק״ז שנלמד בחו״ל והוכר. בישראל:
| קורס | ציון | נק״ז | ציון × נק״ז |
|---|---|---|---|
| קורס א׳ | 85 | 4 | 340 |
| קורס ב׳ | 70 | 3 | 210 |
| קורס ג׳ | 92 | 5 | 460 |
סך הכול 12 נק״ז וסכום של 340 + 210 + 460 = 1010. הממוצע המשוקלל: 1010 ÷ 12 = 84.17. כך מחשבים ממוצע משוקלל, כפי שמוסבר במדריך לחישוב ממוצע משוקלל.
עכשיו הקורס מחו״ל, 6 נק״ז, בשלושה תרחישים:
| תרחיש | חישוב | ממוצע | נק״ז |
|---|---|---|---|
| מוכר בלי ציון | 1010 ÷ 12 | 84.17 | 18 |
| מומר לציון 80 | (1010 + 80 × 6) ÷ 18 = 1490 ÷ 18 | 82.78 | 18 |
| מומר לציון 95 | (1010 + 95 × 6) ÷ 18 = 1580 ÷ 18 | 87.78 | 18 |
בכל שלושת התרחישים הנקודות לתואר זהות (18), אבל הממוצע נע בין 82.78 ל-87.78, פער של חמש נקודות, רק בגלל השאלה אם הקורס נספר ובאיזה ציון. הקורס מחו״ל הוא 6 מתוך 18 נק״ז, שליש מהחישוב, ולכן ההכרעה לגביו משמעותית. זו דוגמה להמחשה: ההמרה בפועל נקבעת אצל המוסד.
את ההשפעה של ציון עתידי על ממוצע קיים אפשר לבדוק גם בסימולציית ציונים.
עולים חדשים וסטודנטים שהתחילו תואר במדינה אחרת עומדים לעיתים בפני שאלה גדולה יותר: לא קורס בודד אלא שנה שלמה של לימודים. במצב כזה המוסד בוחן בדרך כלל את התוכנית כולה, וייתכן שיוכרו רק חלק מהקורסים. לכן חשוב להגיש את כל המסמכים יחד, ולא להניח שקורס שנלמד בהצלחה יוכר אוטומטית.
דבר אחד אפשר לעשות כבר עכשיו: לחשב את הממוצע בשני תרחישים, עם הקורסים מחו״ל ובלעדיהם, כמו בטבלה למעלה. כך תדעו מה טווח התוצאות האפשרי לפני שהמוסד מחליט, ותוכלו לתכנן את שאר הקורסים בהתאם.
שומרים הכול: מה להכין מראש
הבעיה הנפוצה אינה ההמרה עצמה אלא מסמכים שחסרים כשמגיע הזמן להגיש אותם. כמה הרגלים פשוטים חוסכים הרבה טרחה:
- גיליון ציונים רשמי מכל מוסד שלמדתם בו, ועותק דיגיטלי נוסף. מוסדות מסוימים מנפיקים אותו רק בבקשה, ולפעמים בתשלום ובזמן המתנה.
- תיאור הקורסים או הסילבוס של כל קורס, כי הכרה בקורס מתבססת לרוב על התוכן וההיקף שלו.
- הסבר על שיטת הציונים של המוסד הזר: הסולם, מה נחשב עובר, ואיך הציונים מתפלגים. מוסדות רבים מפרסמים מסמך כזה.
- היקף כל קורס בנקודות, בשעות או ב-ECTS, כפי שמופיע בגיליון.
- תיעוד של מה שסוכם מול המוסד בישראל: מייל או טופס אישור שמפרט אילו קורסים יוכרו.
אם המסמכים בשפה זרה, ייתכן שיידרש תרגום. בדקו מראש איזה סוג תרגום המוסד מקבל.
כמה תארים וכמה מערכות ציון באפליקציה
מי שלמד תואר ראשון במדינה אחת ממשיך לתואר שני באחרת, מחזיק בפועל שני תארים עם שני סולמות. באפליקציה כל תואר יכול לבחור מערכת ציונים משלו: ישראלית (0 עד 100), אחוזים, GPA, גרמנית, צרפתית, ספרדית או בריטית. כך אפשר להזין את הציונים בדיוק כפי שהם כתובים בגיליון המקורי, בלי להמיר אותם ידנית ובלי לאבד מידע.
ההמלצה שלנו: להזין את הציונים בסולם המקורי, ולהשתמש בהמרה רק כשיש מטרה ברורה, למשל הגשת מועמדות או בקשה למלגה. ובכל מקרה שבו המוסד שאליו פונים דורש המרה, להשתמש בשיטה שהוא מציין. לתכנון כללי של התואר אפשר להיעזר בתכנון תואר, ולמי שמתכנן המשך לימודים כדאי לקרוא על ממוצע נדרש לתואר שני.
אפשר לנסות את זה בעצמכם: לחשב את הממוצע בכלי, עם מערכת הציונים שמתאימה לכל תואר.