איך מחושב הממוצע המשוקלל באוניברסיטת רייכמן
לפי סעיף 44.א בתקנון הלימודים לתואר ראשון של רייכמן, הממוצע הכללי של הסטודנט הוא "ממוצע משוקלל של הציונים בהתאם למספר שעות הלימוד" של כל קורס. במילים אחרות, ה"משקל" של כל ציון בחישוב הממוצע נקבע לפי מספר שעות הלימוד (שקילות נקודות הזכות) של הקורס — קורס עם היקף גדול יותר משפיע על הממוצע יותר מקורס קטן, בדיוק כמו בכל מוסד אקדמי אחר שמיישם חישוב ממוצע לפי נקודות זכות. כדי לחשב זאת בפועל: מכפילים כל ציון במספר הנק"ז של הקורס, מסכמים את כל המכפלות, ומחלקים בסך כל הנק"ז שנלמדו. מי שרוצה לראות את הנוסחה עם דוגמה מספרית מלאה יכול לעיין במדריך איך מחשבים ממוצע משוקלל שלב-אחר-שלב.
נקודה חשובה במיוחד לסטודנטים בתוכנית תואר כפול (דו-חוגי): לפי סעיף 44.ב בתקנון, בתואר כפול מחושבים שני ממוצעים — ממוצע משוקלל אחד לתואר כולו, וממוצע נפרד לכל חוג בפני עצמו. כלומר גם מי שלומד שני חוגים במקביל מקבל תמונה נפרדת של הביצועים בכל חוג, בנוסף לממוצע הכללי המשוקלל של כל הקורסים יחד.
ציון עובר, סולם הציונים וקורס שלא הושלם
ציון עובר ברייכמן הוא 60.00 — ציון הנמוך מ-60.00, וכן קורס שסומן כ"לא השלים", נחשבים ציון נכשל (סעיפי המעבר בתקנון). קורס שלא הושלם כלל מקבל ציון "0" לצורך חישוב הממוצע, לפי סעיף 28 בתקנון. הסולם המקובל בפועל הוא סולם של 0-100, אם כי חשוב לציין שזהו הסקה מהמבנה של ספי המעבר וההצטיינות בתקנון, ולא משפט מפורש שכתוב בו "הסולם הוא 0 עד 100" — כדאי לוודא זאת מול מדור בחינות אם יש ספק.
המשמעות המעשית היא שציון "0" על קורס שלא הושלם נכנס לחישוב הממוצע המשוקלל בדיוק כמו כל ציון אחר — ומכיוון שהוא מוכפל במספר הנק"ז של הקורס, ההשפעה שלו על הממוצע הכללי יכולה להיות משמעותית מאוד, בהתאם להיקף הקורס.
כלל הציון המאוחר – הסיכון שכדאי להכיר לפני שחוזרים על קורס
זהו כנראה הסעיף החשוב ביותר להכיר לפני שמחליטים לוותר על ציון קיים ולהיבחן שוב. לפי סעיף 26.ג בתקנון, כאשר סטודנט מוותר על ציון ממועד א' ונבחן שוב במועד מאוחר יותר, "הציון המאוחר יחליף את הציון המוקדם, אף אם הציון המאוחר נמוך מן המוקדם ואף אם הציון המאוחר הינו ציון נכשל". כלומר — אין "בטוח" בוויתור על ציון קיים כדי לנסות לשפר אותו: אם הניסיון השני יוצא גרוע יותר, או אפילו נכשל, הוא זה שייכנס לממוצע המשוקלל, והציון הקודם והטוב יותר פשוט נעלם.
לצד זה, התקנון מגביל גם את מספר הפעמים שאפשר לחזור על קורס שכבר עברו בו במטרה לשפר ציון: עד 3 קורסים במהלך התואר (4 קורסים בתואר כפול). קורס חובה שנכשלים בו חייבים לחזור עליו בשנה העוקבת, לפי סעיף 29 בתקנון. המסקנה המעשית: כדאי לשקול בזהירות רבה כל החלטה לוותר על ציון קיים ולהיבחן שוב, במיוחד בקורסים כבדי-נק"ז שמשפיעים הכי הרבה על הממוצע המשוקלל.
אילו קורסים לא נכנסים לחישוב הממוצע
לא כל שורה בגיליון הציונים משפיעה על הממוצע המשוקלל הסופי. לפי סעיף 44.ג בתקנון, ציונים ממוסדות אחרים ששימשו כבסיס לפטור מקורס אינם נשקלים בממוצע — הם מעניקים פטור, אבל לא "נכנסים" לחישוב. בנוסף, לפי סעיף 30.א, "קורסי בחירה עודפים" — קורסי בחירה שהסטודנט צבר מעבר לנדרש ומוותר עליהם לצורך סיום התואר — מוחרגים מהממוצע הכולל של התואר, אך עדיין מופיעים בגיליון הציונים תחת הסימון "עודפים".
יש גם מגבלה על היקף הפטורים עצמו: פטורים יכולים לכסות עד 40% מהתואר לכל היותר, כך שלפחות 60% מהיקף התואר (במונחי נקודות זכות — ראו הרחבה על היקף הנק"ז הנדרש לתואר ראשון) חייב להילמד בפועל ברייכמן. חשוב גם לדעת: אין פטור מסמינרים ואין פטור מדרישות האנגלית.
נקודה שכדאי להיות כנים לגביה: התקנון שנבדק לצורך המאמר הזה אינו מציין באופן מפורש אם ציוני קורסי אנגלית (ברמותיהם השונות) נכללים בחישוב הממוצע המשוקלל הכללי או לא — זו נקודה שכדאי לברר ישירות מול מדור בחינות או רכז התוכנית, ולא להניח הנחות.
רף ההצטיינות ורשימת הדיקן ברייכמן
רייכמן מפרסמת מדי שנה רשימת מצטיינים לתואר, שנסגרת ב-31 במרץ של כל שנה, ומוגבלת עד 20% מכלל הסטודנטים בכל בית ספר. בתוכניות הכלליות סף ה"הצטיינות" הוא ממוצע 88, וסף ה"הצטיינות יתרה" הוא ממוצע 93. בתוכניות חשבונאות הסף נמוך מעט: 85 להצטיינות ו-90 להצטיינות יתרה. במונחים המקבילים באנגלית (בתוכניות הכלליות): 88 עד 92.99 מתורגם ל-Cum Laude, 93 עד 94.99 ל-Magna Cum Laude, ו-95 ומעלה ל-Summa Cum Laude.
מעבר להצטיינות בסיום התואר, יש גם רשימת דיקן שנתית — עד 8% מהסטודנטים (עד 15% בבית הספר למשפטים), בכפוף לממוצע משוקלל שנתי מינימלי של 85. כלומר, ברייכמן יש שתי "רמות" של הכרה בהישגים אקדמיים: הכרה שנתית דרך רשימת הדיקן, והכרה מצטברת דרך רשימת ההצטיינות בסיום התואר — ושתיהן נמדדות דרך אותו ממוצע משוקלל שראינו למעלה.
חשוב לשים לב: 88/93 (או 85/90 בחשבונאות) ו-85 לרשימת הדיקן הם ספי מינימום בלבד - מכיוון שרשימת המצטיינים מוגבלת מלכתחילה עד 20% מהסטודנטים (ורשימת הדיקן עד 8%-15%), הממוצע שבאמת נדרש כדי להיכלל תלוי בתחרות מול שאר הסטודנטים באותה שנה ועשוי להיות גבוה משמעותית מהסף הנקוב.
ממוצע וכסף – מלגות מצוינות באוניברסיטה פרטית
רייכמן היא מוסד אקדמי פרטי (שקיבל הכרה רשמית כאוניברסיטה ב-31.10.2021), ומכיוון ששכר הלימוד שם ממומן ישירות על ידי הסטודנטים ולא מסובסד כמו באוניברסיטאות הציבוריות, הממוצע המשוקלל הופך גם לגורם כלכלי ולא רק אקדמי. לפי סעיף 27.י בתקנון, מלגות מצוינות מותנות בשמירה על סף ממוצע מסוים — כלומר ירידה מתחת לסף באמצע התואר עלולה לפגוע בזכאות למלגה שכבר אושרה, לא רק במעמד לקבלתה מלכתחילה. ניתן לקרוא הרחבה כללית על טווחי ממוצע נפוצים למלגות במדריך ממוצע למלגות – כמה צריך ואיך לעקוב אחר הסף.
חשוב להדגיש: הסף המדויק, האחוזים, ותנאי ההמשכיות של כל מלגת מצוינות נקבעים בתקנון שכר לימוד ומלגות נפרד, שלא נבדק במסגרת המאמר הזה — כל מה שנאמר כאן מתייחס רק לעצם הקיום של תנאי ממוצע כתנאי סף למלגה, לא למספרים הספציפיים. יש לבדוק את התקנון הרלוונטי או לפנות לקרן המלגות הספציפית.
איך לעקוב אחרי הממוצע המשוקלל שלך לאורך התואר
כשיש כל כך הרבה כללים שמשפיעים על הממוצע הסופי — שקלול לפי נק"ז, כלל הציון המאוחר בחזרה על קורס, קורסי בחירה עודפים שמוחרגים, ופטורים שלא נשקלים — קל לאבד מעקב אם מסתמכים רק על הזיכרון או על גיליון הציונים הרשמי שמתעדכן באיחור. הדרך הבטוחה ביותר היא להזין את כל הקורסים, הנק"ז והציונים במקום אחד ולתת למערכת לחשב את הממוצע המשוקלל בפועל, בדיוק כמו שמפורט במדריך המלא לחישוב ממוצע לפי נקודות זכות.
בכלי של AveragExcellent אפשר להזין את כל הקורסים ברייכמן שהושלמו והמתוכננים, לסמן קורסי בחירה עודפים או קורסי פטור כך שלא ייכנסו לחישוב, ואפילו להריץ סימולציה שבודקת מראש איך חזרה על קורס — כולל הסיכון שבכלל הציון המאוחר — עשויה להשפיע על הממוצע לפני שמבצעים את הצעד בפועל.